A strange man comes to town, bearing heavy gold jewels, looking to “acquire” a wife for his master’s son. He sees a pretty young woman, finds the responsible man, and they set terms, agreeing that the girl will be sent off with this stranger to a foreign land. That is one way to tell the story of Abraham’s servant and his quest to find a wife for Isaac. I have left out the context deliberately in order to highlight the inherent drama and even terror of this incident.

Harold Bloom taught many years ago that we cannot read familiar texts like the Bible and even Shakespeare with fresh eyes, because we already “know” them before we have read them. We know that this transaction is benign and all within a family; and that it is indeed divinely ordained that Rebecca will become a matriarch, literally, the mother of Israel. We also know that Rebecca is no weakling—she controls her own destiny from the moment the stranger enters town, and she will exert control over all of the men of her family—Laban, Isaac, Esau and Jacob—even when ceding to them formal power. 

Still, I ask you to try reading this familiar story with a different perspective. In this reading, Rebecca is a young village girl, naively trusting the smooth-speaking stranger, eager to help him, and running off to her mother’s house to share the exciting news of his arrival. She doesn’t pay much attention to the gold bangles, nor stop to consider what they might mean. And then, her brother basically sells her off to a foreign land. Read this way, it is hard to miss the outlines of a story which is tragically and outrageously still quite current—the trafficking of young women around the globe, many of whom will eventually be forced into prostitution and slavery.

Of course, I am not suggesting that Rebecca suffered this fate. In the end, her brother Laban asks for her consent (though one senses that this is a delaying tactic, perhaps to improve the financial terms). Rebecca quickly volunteers to go. The Sages pick up her alacrity, expressing her defiant will— אמרה הולכת אני על כרחכם שלא בטובתכם –you bet I am going, and you can’t stop me—and it is for my good, not yours! Indeed, Jewish law learns from this incident that a woman may not be married without her consent—well, almost. Fathers did retain the right to marry off their minor daughters without consent, but over the course of the centuries, the principle of female agency in both marriage and divorce became fully articulated, and rights of fathers became curtailed. I have provided sources from earlier Midrash through medieval commentaries and codes below. The key word if you want to search for a few hundred citations is אלא מדעתה, except by her will. According to halakhah, a woman may not be forced to marry or to accept a divorce against her will (though this is still far from an egalitarian situation; the initiative for traditional tools of kiddushin and gerushin remains in the hands of men. We have work to do).

The problem that I wish to highlight now is that across the globe, women are often denied the power of consent to control their own bodies and their own destinies. This month at JTS we have had a series of events raising awareness and encouraging activism about the outrage of sex trafficking. A month of programming culminates next week with a Service of Hope and Healing on Wednesday, October 30 at 7 PM, led by Rabbi Lisa Gelber and Cantor Nancy Abramson. Sex trafficking occurs locally, and it is also a major international phenomenon in places like India, Russia, and also in Israel. I have begun to learn about an NGO in Varanasi, India called Guria which does remarkable work fighting the sexual exploitation of  women and girls. They write that 800,000 humans are trafficked every year, the vast majority of whom are women and children.

As we read about our mother Rebecca this week, we will admire her strength and resolve. But let us also allow her to be a reminder of the millions of women throughout history and in our generation who have been sold into situations that are not in their control, and whose lives have been ruined by the avarice and violence of others.

 פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד סימן נז

נז) ויאמרו נקרא לנערה. מיכאן שאין משיאין את היתומה אלא על פיה:

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת חיי שרה פרשה ס

נז) [ויאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה] מיכן שאין משיאין את היתומה אלא על פיה.

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד סימן נז

[נז] ויאמרו נקרא לנערה. כתיב לנער חסר ה’ לפי שהיתה בוגרת: ותאמר אלך. בעל כרחם, מיכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה:

ילקוט שמעוני תורה פרשת חיי שרה רמז קט

ויאמרו נקרא לנערה [כ”ד, נ”ז] מכאן שאין משיאין את הקטנה אלא על פיה ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי [כ”ד, נ”ח] אמרה הולכת אני על כרחכם שלא בטובתכם

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ג סימן א

אבל בגרה נפקא לה מרשות אביה ולא מקדשא אלא מדעתה, ואי מקדש לה אביה שלא מדעתה לא תפסי בה קידושי

רש”י בראשית פרק כד

(נז) ונשאלה את פיה – מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה:

ר’ עובדיה מברטנורא מסכת קידושין פרק א

האשה נקנית – לפי שאין האשה מתקדשת אלא מדעתה, תנא האשה נקנית ולא תנא האיש קונה.

ספר מצוות קטן מצוה רפו

וכמו שאין האשה מתקדשת אלא לרצונה כך אין עושין בה מאמר (קדושין דף מ”ד) אלא מדעתה,

טור אבן העזר הלכות יבום סימן קסו

וחכמים תקנו שלא יבא עליה עד שיקדשה קידושין גמוריםב בפני עדים ובשוה פרוטה וזהו שנקרא מאמר ואינו קונה קנין גמור כדלקמן ואין עושין בה מאמר אלא מדעתה כמו שהאשה אינה מתקדשת אלא מדעתה

שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן לו סעיף א

א האשה (א) יכולה לעשות שליח לקבל קידושיה, (ב) ומצוה שתתקדש על ידי עצמה, אם תוכל, אבל איסור ליכא <א> כמו שיש באיש, א] ואומר האיש לשליח: הרי פלונית ששלחה אותך מקודשת לי, ב] והשליח אומר: קדשתיה לך. <ב> ואם אמר: הן, דיו. ב (ג) [א] ואפילו שתק, (ד) ג] אם היו עסוקים באותו ענין ונתן לשליח ולא פירש ולא אמר דבר, דיו. ד] ואם מקדשה בשטר, אינו כותבו ג (ה) אלא מדעת השליח. ה] ויש מי שאומר (ו) שאינו כותבו אלא מדעתה.