Parapets and Public Safety: Ki Tetze 5777

The National Society of Professional Engineers maintains a Code of Ethics which opens with the fundamental canon that engineers shall, “Hold paramount the safety, health and welfare of the public.” Structures, tools and other features of the built environment may be designed with what is known as “operational morality,” meaning that care has been taken to ensure that both the construction process and the final product are safe. I have been studying issues of machine morality this summer for a new responsum on halakhah and autonomous vehicles, but for today, my focus is on building safety, specifically during the course of construction.

Parashat Ki Teitze contains the following instruction: “When you build a new house, you shall make a parapet for your roof, so that you do not bring bloodguilt on your house if anyone should fall from it” (Deut. 22:8; JPS trans). As is their habit, the sages of Israel take this single verse both deep and wide. They seek to define its parameters—does it refer only to new construction, or also to purchasing or renting an existing structure? Does it matter if the building is singly or jointly owned? If it is intended for private or public use? How high and how wide must a structure be before this obligation is invoked? Practical answers to all of these questions are found in the early midrash (Sifre Devarim, #229), and Talmud Yerushalmi (Sukkah) and Bavli (Sukkah, BM, BB etc.). If there is any reasonable expectation that a person might use the roof, and any danger that they might fall, then it is the responsibility of the builder, owner, or renter to install a sturdy and effective barrier to protect people from danger.

Our sages go further, comparing this verse to a passage in Exodus (21:33-34) which likewise addresses public safety: “When a man opens a pit, or digs a pit and does not cover it, and an ox or an ass falls into it, the one responsible for the pit must make restitution; he shall pay the price to the owner, but shall keep the dead animal.” With this comparison, the sages have expanded the Torah’s concern from the narrow one of building a parapet to the much broader issue of public safety. In b. Ketubot 41b, Rabbi Natan asks, “What is the source for the rule that a person should not maintain a vicious dog, or keep a shaky ladder at home? It is the verse (from our portion), “so that you do not bring blood-guilt in your house.” The parapet is just an example of the broader principle—both the building and that which it contains must be made as safe as possible.

Midrash Sifre derives from our verse that building a parapet is a positive commandment, while not bringing blood-guilt on your house is a negative command. Construction safety is therefore an ancient concern of Jewish law. The codes of Jewish law follow the earlier literature in both directions, defining the parameters of responsibility to build a parapet, and expanding the concept to include all threats to public safety (see Rambam, Laws of Murder and Protecting Life, chapter 11, and Shulhan Arukh, Hoshen Mishpat 427). Rambam extrapolates, “And so too with any hazard which endangers people, it is a positive commandment to remove it and to take great caution to protect (others) from its danger.”

According to halakhah, the parapet or protective fence should be at least ten handbreadths in height. Interestingly, New York City has a 2014 parapet rule as well: 1509.8  Protective guards. Buildings greater than 22 feet (6706 mm) in  height with roof slopes less than 2.4 units vertical in 12 units horizontal (20-percent slope) shall be provided with a parapet, railing, fence, or combination thereof, not less than 42 inches (1067 mm) in height. This 42 inch standard seems to be a bit higher than ten handbreadths, which are between 2-4”. On the other hand, New York does not stipulate a blessing to be recited upon completion of the parapet, whereas  Rambam provides us with a text: “Blessed is God…Who has commands us to put up a parapet.”

These rules are very much on our minds as JTS proceeds with its 21st Century Campus project, which has involved demolition and excavation so far, and will proceed to construction in the months ahead. While we look forward to enjoying the new campus, our first priority is on safety—for the construction workers, for the people who study and work at JTS, and for the public. I was asked to serve on a safety review committee and have been deeply impressed by the first few meetings. Construction is a highly regulated industry, with federal, state and city safety rules. In addition to rules, there is also the force of the market, which rewards safe operators with lower insurance premiums, and punishes slipshod work with poor ratings, high penalties and lost contracts.

JTS has established strict standards for the safety records of all who work on its site. When the JTS board chose its general contractor, a primary selling point was its superlative safety score as determined both by the government’s OSHA and the insurance industry. JTS budgeted for an independent full-time safety inspector; I have had numerous conversations with him and learned that he ensures that all workers receive safety orientations before starting to work on our project, as well as daily briefings about each task. Site safety includes weather-specific measures such as cooling areas on hot days, the use of safety equipment such as helmets, eye protection, tethers for work above six feet, and the presence of a medic on site whenever work is being done. Workers are tested for drug use, and managers are required to log and report any accidents on the site. These safety measures are supervised by independent professionals to ensure that no corners are cut to save time or money, and that our project will comply not only with the law or with industry standards, but also with our highest moral teachings.

What about a parapet? I was able to review a blueprint of the new building and, sure enough, it has well-defined parapets in all of the right places. In fact, there is a preliminary structure that has already been built with a clearly visible parapet in place. Moreover, we have all been able to see the construction fences designed to protect people from wandering onto the work site, and many measures to protect workers as they dig and build the campus before our eyes. These features are as important as a mezuzah on the doorpost to ensure that our building reflects our values, and can be a true house of God.

Erecting a new building is a demanding physical activity with enormous moral implications. There are also spiritual implications to such a project. The Hasidic rabbi (and grandson of the Baal Shem Tov) Moshe Haim Ephraim writes in his Torah commentary that our verse speaks also of another type of construction project. “When you build a new house” can be understood to refer to the new year, which is a structure in time, much as a house is a structure in space. When the Day of Judgment approaches, it is our obligation to work so that the new year is built on a firm foundation—of both strict standards and also compassion and kindness. May God bless us in our construction of both space and time so that our structures will reflect the Torah’s teaching—a safe house in which to live and learn together.


דברים פרק כב, ח

(ח) כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ:

שמות פרק כא, לג-לד

(לג) וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר: (לד) בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ:

ספרי דברים פרשת כי תצא פיסקא רכט

(ח) כי תבנה בית חדש, אין לי אלא בונה לקח ירש ונתן לו במתנה מנין תלמוד לומר בית מכל מקום. לא תשים דמים בביתך, אין לי אלא בית מנין לבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, יכול אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית, מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינם בית דירה.

ועשית מעקה לגגך, אין לי אלא גג מנין לרבות בורות שיחים ומערות חריצים ונעיצים תלמוד לומר ולא תשים דמים בביתך, אם כן למה נאמר גג פרט לכבש בית לרבות היכל, גג פרט לאולם. חדש, רבי אומר משעת חדשו עשה לו מעקה. כמה הוא מעקה מעגילו שלשה טפחים בית דורסו עשרה. ועשית מעקה לגגך, מצות עשה. ולא תשים דמים בביתך, מצות לא תעשה.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק ג

דתני בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף ג עמוד א

מאן תנא להא דתנו רבנן: בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות, פטור מן המזוזה ומן המעקה

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף קא עמוד ב

ושוכר חייב לעשות לו סולם, לעשות לו מעקה…

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף מא עמוד ב

ר’ נתן אומר: מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ולא יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? שנאמר: ולא תשים דמים בביתך.

רמב”ם הלכות ברכות פרק יא

אם עשה מעקה מברך בשעת עשייה אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה

רמב”ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק יא

הלכה א        מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו שנ’ +דברים כ”ב ח’+ ועשית מעקה לגגך, והוא שיהיה בית דירה אבל בית האוצרות ובית הבקר וכיוצא בהן אינו א זקוק לו, וכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המעקה. +/השגת הראב”ד/ אבל בית האוצרות ובית הבקר וכיוצא בהן אינו זקוק לו. א”א בספרי מרבה את כולן למעקה ואינו ממעט אלא בית שער ואכסדרה ומרפסת.+

הלכה ד         אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו אדם וימות כגון שהיתה לו באר או בור בחצירו בין שיש בהן מים בין שאין בהן מים חייב לעשות להן חוליה גבוהה עשרה טפחים או לעשות לה כסוי כדי שלא יפול בה אדם וימות. וכן כל ג מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה שנ’ +דברים ד’ ט’+ השמר לך ושמור נפשך, ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה, ביטל מצות עשה ועבר על לא תשים דמים.

שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת נפש סימן תכז. מצות עשה להסיר כל מכשול שיש בו סכנת נפשות ועשיית מעקה לגגו, ובו י’ סעיפים.

סעיף א         א] {א} מצות עשה <א> לעשות אדם <ב> מעקה לגגו, שנאמר: ועשית מעקה לגגך (דברים כב, ח). {ב} והוא שיהיה בית דירה; אבל בית האוצרות ובית הבקר וכיוצא בהן, א אינו זקוק לו.

סעיף ז           ה] אחד הגג {י} ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשול בה אדם וימות, כגון שהיתה לו באר (או בור) בחצירו, בין שיש בו מים בין שאין בו מים, חייב לעשות חוליא גבוה י’ טפחים, או לעשות לה כיסוי, כדי שלא יפול בה אדם וימות.

סעיף ח         וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה, ו] שנאמר: השמר לך ושמור נפשך (דברים ד, ט). ז] ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאים לידי סכנה ביטל מצות עשה {יא} ועבר בלא תשים דמים (דברים ד, ט).

דגל מחנה אפרים דברים פרשת כי תצא ד”ה כי תבנה

כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו (כב, ח). יש לומר על דרך רמז על יום המשפט שהוא ראש השנה דהנה ידוע כי זה היום תחילת מעשיו יתברך שמו ובכל ראש השנה נתחדש העולם ושבים כל הדברים למקורם ועיצומו של יום מעורר זה בכל ראש השנה, וזה יש לומר שמרומז כאן כי תבנה בית חדש היינו בראש השנה כשמגיע העת להתעורר שיבנה העולם בנין חדש כנ”ל, אז תראה ועשית מעקה עם הכולל גימטריא רי”ו מספר גבורה, גגך מספר כ”ו שם הוי”ה ברוך הוא שורש החסדים והרחמים, והיינו שתראה לשתף גבורה וחסד להמתיק הגבורה ולהפך מדת הדין למדת הרחמים והבן: